האתר האישי של אמיר דגן

כשהייתי ילד, הטקסט השנתי לרכב היה אירוע רב טרטור. היה צריך לנסוע עד חולון, לעמוד בתור ענק ולשרוף לפחות יום שלם כדי לבחון את הרכב.

ואז החליטו להפריט את השירות הזה.

אני לא זוכר אם כבר אז היתה הפרטה זוחלת למכוני הרישוי, אבל כיום המכונים מופרטים

בעקבות ההפרטה של מכוני הרישוי, צצו מכונים רבים במקומות שונים, והתור כבר לא נורא.

לכאורה - הפרטה טובה.

למה רק לכאורה? כי להפרטה זו יש מחיר נכבד עבור הציבור.

כן קוראי היקרים, אנחנו משלמים ממיטב כספנו, כל שנה, על הפרטה זו.

כיוון שבשנים האחרונות יצא לי לגור במספר איזורים שונים בארץ, ובעקבות כך עשיתי טסט לרכב במספר מכוני רישוי שונים, אני חושב שהצלחתי להגיע לנוסחת העלות של ההפרטה הזו:

התשלום הברור מאליו הוא עלות המעבר השני במסלול הבדיקה. האם מישהו הצליח להעביר רכב טסט במכה ראשונה?

זה באמת תשלום ברור מאליו, שהרי בעל מכון הבדיקה צריך להתפרנס (הפרטה, זוכרים ?) ואם אפשר לקבל גם את האגרה של המעבר השני, אז למה לא.

אבל זה הכסף הקטן.

הרי כדי שנעבור פעם נוספת, הרכב צריך להיכשל.

כאן מתחילה להופיע העלות העיקרית של ההפרטה:

בדרך כלל, מכוני הרישוי מעניקים מספר שירותי תיקון קטנים במקום, כגון מגבים, לוחיות וכד'. באופן מפתיע (או שלא) מוצרים אלה נוטים להיות לא תקינים בשיעור גבוה.

לשמחתנו אלה פריטים שעלותם קטנה, ולכן אם זה התיקון היחיד שיש - יצאנו בזול.

פעמים רבות, יש גם מתקנים נוספים בקרבת מקום. זה יכול להיות כיוון פרונט, כיוון פנסים, צמיגים, ושאר דברים שעלולים להיות לא תקינים בטסט.

באופן לא מפתיע, העובדים במוסכים אלה חברים טובים של הבוחנים במכוני הרישוי המופרטים.

וככל שהחברות טובה יותר, כך יש יותר סיכוי שהפריט יהיה לא תקין ברכב שלך.

לפני שאמשיך, אני רוצה להדגיש ולהבהיר משהו:

אני לא טוען שהבוחן אומר על צמיג (לשם הדוגמא) שהוא אינו תקין כאשר הוא תקין לחלוטין. אבל אם יש מקום לספק, ואולי עוד אפשר לנסוע (בצורה בטוחה ובטיחותית) עם הצמיג עוד שנה, כאשר יש באיזור מוכר צמיגים - הבוחן יכשיל את הרכב וישלח אותנו להחליף צמיגים.

אני גם לא ממש יודע להגיד מה הרווח הכספי של בעל המכון מבעלי המקצוע הסובבים את המכון. אני יכול לנחש שבעלי המקצוע שנמצאים בתוך שטח המכון משלמים שכירות כלשהי, אבל לא בדקתי את הנושא.

אני רק יודע שבעקבות ההפרטה של מכוני הרישוי אני משלם עוד כ-300 שח בממוצע לשנה על רישוי הרכב.

עכשיו תאמרו - מה לך כי תלין, הרי בעקבות ההפרטה אתה מחכה פחות בתור. לא היה שווה לשלם בשביל זה ?

על כך אענה בפשטות כי אורך התור הוא נגזרת של תקציב. לא היו מכוני הרישוי עדיין בחזקת המדינה, והבוחנים היו עובדי המדינה, אבל היה מוקצה יותר תקציב עבור מכוני הרישוי וכך היו נפתחים עוד מכונים, והיו יותר עובדים בכל מכון, הרי שגם היינו נהנים מתור קצר, וגם היינו משלמים פחות כל שנה.

ועכשיו בטח תגידו שבשביל לתת יותר תקציב למכוני הרישוי היה צריך להגדיל את המיסים. ומה שאולי אנו שוכחים היא העובדה שמס הכנסה לוקח יותר כסף ממי שיש לו ופחות כסף ממי שאין לו. אבל העלות הנוספת של מכון הרישוי לוקחת יותר דווקא ממי שאין לו ולכן נאלץ להשתמש ברכב ישן, ולכן אני מעדיף את מס הכנסה על פני מס הפרטה.

עוד בנושא היתרון במסים ניתן למצוא באתרו הנפלא של עופר סטבון

עוד על הפרטה ניתן לקרוא באתר של שלי יחימוביץ

מחאת האוהלים - א
מחשבות בעקבות ראיון עם איל גבאי - מה באמת יכול לעזור לעם אשר הביע את מצוקתו במחאת האוהלים
מחאת האוהלים
האם המחאה מוצדקת? למה אני לא באוהל? ומה הפתרון האמיתי לבעייה
משבר הקוטג
איך משבר הקוטג שיחק לידי המפריט הגדול והנלחם הבלתי נלאה בעצמאים הקטנים
שעון חורף
דברים טובים לגבי המעבר לשעון החורף
מיסים והפרטה
האם המיסים הם באמת דבר כל כך רע ? האם ההפרטה באמת טובה לנו?

תגובה למאמר

שם מלא
דוא"ל (לא יופיע בתגובה)
תוכן התגובה
למניעת ספאם נא לפתור את התרגיל:
1 - 0 =